איך יודעים אם הילד מחונן, ומה זה בכלל אומר

מה מודדים המבחנים

מבחני המיון בודקים חשיבה: יחסים בין מושגים, סדרות, חשיבה כמותית וצורנית והבנת הנקרא. הם לא בודקים ידע, יצירתיות, סקרנות או התמדה, שכולם מרכיבים אמיתיים של יכולת.

לכן ילד בעל אוצר מילים יוצא דופן או ילד שבונה דברים מורכבים עשוי לא לבלוט דווקא בפורמט הזה. הסבר על מה בודק מבחן המחוננים מבהיר את הפער.

מחונן, מצטיין, ומה שביניהם

המערכת מבחינה בין שכבה צרה מאוד שמוגדרת מחוננת לבין שכבה רחבה יותר שמוגדרת מצטיינת, ולכל אחת מסגרות אחרות. ההבדל בין השתיים הוא לרוב הבדל של נקודות ספורות במבחן, ולא הבדל מהותי בילד.

הסימנים שכן שווה לשים לב אליהם

שעמום מתמשך בשיעורים, שאלות שחורגות מהחומר, קצב למידה מהיר בתחום מסוים, או דווקא ההפך, ילד שהחומר קל לו ולכן הוא מפסיק להתאמץ ומתחיל להימנע מאתגר. הסימן האחרון הוא החשוב מכולם, כי הוא מזיק לאורך זמן.

מה עושים בלי קשר למבחן

ילד שצריך אתגר יכול לקבל אותו בלי שום תווית: מסלולי העשרה עירוניים, חוגי מדעים ומתמטיקה, ספרייה, האצה במקצוע בודד בתוך בית הספר. שאלו את המחנך מה קיים, ולעיתים המענה נמצא בתוך בית הספר.

שאלון קצר להורים על התאמת הילד למסגרת יכול לעזור לחדד מה בעצם מחפשים, לפני שמתמקדים במבחן.

ההיבט הרגשי של התווית

ילד שמקבל את התווית עלול לפתח פחד מכישלון, כי פתאום ההצלחה היא חלק מהזהות. וילד שלא קיבל אותה עלול להסיק שהוא לא חכם. שתי הטעויות נמנעות באותה דרך: לדבר על תחומי עניין וקצב למידה, לא על דירוג.